לעיתים, שחקנים צעירים מילדים א' או ילדים ב' מקבלים הצעות לעבור למועדון גדול יותר. ההצעות בוודאי מסקרנות ומפתות, אך כדאי לקחת בחשבון כמה דברים חשובים לפני שמקבלים את ההחלטה. האם גם אתם מתלבטים אם כדאי לעבור למועדון גדול בגיל צעיר? היכנסו לכתבה והביעו את דעתך.

אפילו אם שחקן נמצא במועדון טוב, ההצעה לעבור למועדון גדול מחמיאה ומסקרנת. עם זאת, חשוב להבין כמה דברים לפני קבלת ההחלטה. מניסיון העבר, אין זה תמיד מומלץ לעבור מקבוצת ילדים א' לקבוצה גדולה יותר בגיל צעיר. מעבר לקבוצה גדולה מחייב את השחקן להתמודד עם סביבה חדשה ולא מוכרת הנותנת לו פחות תמיכה מאשר החברים שיש לו היום בקבוצה. בנוסף, המעבר מצריך נסיעות ארוכות. לכאורה, ההצעה מעניינת, אך עלולה להרע את מצבו הנוכחי של השחקן- משחקן עם בטחון בסביבה הטבעית שלו הוא עלול לאבד בטחון ומחברים תומכים יזכה לחברים חדשים שחלקם "חברים" שיעשו הכל כדי שיהיה מחוץ להרכב. לצערי, לפעמים אין לילדים גבולות והם עלולים לפצוע או לא למסור את הכדור במהלך האימונים כדי שהשחקן לא יתבלט ובאופן טבעי, ישחק פחות. בנוסף, הזמן שיוותר לו להכנת שיעורי בית (בהנחה שהשחקן הצעיר הוא תלמיד) ירד פלאים וקיימת סבירות להתדרדרותו בלימודים.

לאור כל זאת, בוודאי הבנתם מדוע מומלץ לשחקן צעיר להישאר בסביבה הטבעית שלו.

כמובן שיתכנו מצבים בהם השחקן רוצה להתקדם יותר כי הוא מרגיש שהאימונים אינם מספיקים לו, שהוא לא עובד מספיק קשה או שאינו לומד דברים חדשים. במצב שכזה, תמיד קיימת האפשרות להיעזר במאמן אישי מומחה שיקדם אותו. החלטות מסוג זה מלווות בהתלבטויות רבות וחשוב לזכור שבכדורגל צריך הרבה סבלנות והרבה נכונות לעבודה קשה. ככדורגלנים צעירים, אתם כל הזמן צריכים לחשוב עם עצמכם מה אפשר לשפר ואיך לעשות זאת, במה אתם פחות טוב ואיך תהפכו ל"ווינרים" אמיתיים בעלי יכולת להוביל ולסחוף אחריהם את יתר שחקני הקבוצה.

במידה ואתם או אחד מחבריכם לקבוצה חוויתם מקרה דומה, הכתבה באה להמחיש לכם מצבים שונים שעשויים לקרות לכם בהמשך הדרך ולתת לכם הקוראים הרבה חומר למחשבה במטרה לעזור לכם לקבל את ההחלטות הטבות ביותר עבורכם. בכל מקרה אני מאחל לכל הקוראים הצלחה רבה בהמשך דרככם ככדורגלנים.

מאת: מתי שפירא

הכתבה הבאה סוקרת את תפקידי הקשרים השונים ואת חשיבותם הרבה במשחק. אם ברצונכם ללמוד כיצד לייצר ולהוביל מהלכים מרשימים במשחק, היכנסו לכתבה.

לפני שנבחן את תפקידו של כל קשר, חשוב שנגדיר את סוגי הקשרים השונים. ישנם שני סוגים עיקריים:

1.    שחקני כנף-  שחקנים שחייבים לרוץ לאורך קווי החוץ של המגרש.

2.    קשרים מרכזיים- בהם קשר שמאלי, ימיני ומרכזי, המייצרים את שיטות ההתקפה וההגנה.

שחקני כנף חייבים להיות מהירים, בעלי קצב מצוין, סיבולת ומהירות האצה טובה. הם בדרך כלל נמוכי קומה וגובהם נע בין 1.65 לבין 1.72. מבחינת טכניקה, מחובתם להיות מסוגלים להעביר מסירה ארוכה לכל אחת מקורות שער היריב והם צריכים לשלוט היטב בכדור.

קשרים מרכזיים הם לב ליבה של הקבוצה. תפקידם משתנה בהתאם לטקטיקה ולמערך שבשימוש. לדוגמא, בזמן משחק הגנתי, שלושת הקשרים המרכזיים ממוקמים כך ששניים מהם מכסים על הקשר המרכזי השלישי ובסמוך להם ממוקמים שני שחקני כנף להגנה. ישנה שיטה נוספת ונפוצה יותר של משחק הגנתי ובה קשר מרכזי אחד מכסה על שני קשרים מרכזיים.

קשר מרכזי

הקשר המרכזי (Central Midfielder) עשוי למלא מספר תפקידים במרכז השדה, בהתאם לנקודות החוזק ונקודות החולשה הייחודיות לקבוצה. לדוגמא, קשר בעל ראיית משחק טובה ויכולת מסירה גבוהה יתפקד כ"יוצר המשחק". כלומר, תפקידו להוביל ולגרום ליצירתם של מהלכים התקפיים שיסתיימו בשער. לעומת זאת, קשר בעל טכניקה ויכולת כדרור גבוהה יופקד על החזקה בכדור כדי למנוע יצירת מהלכים התקפיים על ידי הקבוצה היריבה.

ככלל, תפקידו הבסיסי ביותר של הקשר המרכזי כשמו כן הוא - לקשר בין חוליית ההגנה המחלצת את הכדור מהיריב ולהעבירו לחוליית ההתקפה שאמורה לכבוש. כאשר הקבוצה אינה מחזיקה בכדור, הקשר המרכזי נדרש בדרך כלל לרדת לשערו ולהגן. כיוון שמרבית משחקי הכדורגל משוחקים בעיקר במרכז המגרש, הקשרים הם השחקנים בעלי יכולת ההשפעה הגבוהה ביותר על מהלך המשחק.

על אף שישנם שחקנים רבים המחזיקים בעמדת קשר מרכזי קלאסי, בדרך כלל העמדה מסווגת לשתי עמדות נפרדות: קשר אחורי וקשר התקפי.

הקשר האחורי, הידוע גם כקשר הגנתי, דומה מבחינות רבות לבלם הקדמי.  הקשר האחורי הוא שחקן מוצק, חזק ובעל בעיטה טובה הממוקם במרחב הצר שבין חוליית ההגנה לחוליית הקישור. תפקידו העיקרי הוא לתקל את קשרי היריב כאשר הכדור בידם, לסייע להגנה כשיש צורך ואף לחטוף כדורים וליזום התקפות מתפרצות. כאשר הכדור בידי קבוצתו, תפקידו לנהל את המשחק מאחורה ואף לסייע להתקפה על ידי פריצות מאחור אל תוך הרחבה. לעיתים קרובות, הקשר האחורי בועט לשער מטווח רחוק.

הקשר ההתקפי הוא בדרך כלל השחקן היצירתי במגרש ועליו לנהל את ההתקפה ליד רחבת היריב, לחלק מסירות טובות לחלוצים ולמגני הכנף, להכין מצבי התקפה לחבריו ואף לאיים על השער בעצמו. בנוסף להגדרת תפקידו הבסיסית, הקשר ההתקפי נדרש לרוץ לתוך רחבת ה- 16 של היריב ולנסות לכבוש שערים. הקשרים ההתקפיים נוטים להיות יחסית קטנים במבנה גופם ותפקידם אינו מחייב להשתלב במערך ההגנה.

כל הקשרים צריכים להחזיק בכישורי הכדורגל הבסיסיים ביותר: שליטה בכדור, טכניקה, מסירות ובעיטה לשער. הקשר המרכזי לא צריך להיות מהיר במיוחד, כיוון שיכולתו לשלוט בכדור ולמסור היטב יכולה לפצות על איטיותו.

קשר קיצוני

עמדת הקשר הקיצוני (Winger) המאוישת ע"י שחקן המתפקד בקצוות חוליית הקישור, איבדה מהפופולאריות שלה כאשר נבחרת אנגליה "חסרת הקיצונים" זכתה במונדיאל בשנת 1966. תפקידם של הקיצונים הפך לחלק משגרת משחקם של מגני הכנף או קיצונים אחוריים. יחד עם זאת, קשרים רבים עדיין מתפקדים כקיצונים גם היום. תפקידו העיקרי של הקיצוני הוא לרוץ לאורך האגף בשעת התקפה ולהקשית כדורים לרחבת היריב כדי שהחלוצים יוכלו לכבוש. באופן מסורתי, הקיצוני נדרש למהירות גבוהה ביותר ויכולת כדרור מעולה כדי להתגבר על מגן הכנף היריב, לעבור אותו ולהקשית מעליו. הקיצונים אינם נדרשים לתמוך בהגנה.

קשר צד

קשר הצד הוא הגרסה המודרנית של עמדת הקשר הקיצוני. בדומה לקיצונים, גם הם אמורים לרוץ לאורך האגף ולהקשית כדורים לרחבה. בניגוד לקיצוניים, הם נדרשים לסייע להגנה, במיוחד בבלימת התקפות רוחב של היריב. תפקידים אחרים של קשרי הצד כוללים החזקה של הכדור בצידי המגרש בזמן שמגן הכנף עוקף אותם לקראת קבלת הכדור וכן פתיחת אפשרויות מסירה רבות יותר עבור הקשרים המרכזיים.

מאת: מתי שפירא

הכתבה הבאה מסבירה כיצד ניתן לשפר את מהירות היציאה מהמקום ע"י פיתוח חוזק מתפרץ, זריזות ורמת קשב גבוהה. בעזרת תרגול ואימון, גם אתם תוכלו להשתפר. היכנסו  לכתבה והיווכחו בעצמכם.

גולשים וספורטאים יקרים, כיצד משפרים את היציאה מהמקום היא למעשה "שאלת המיליון דולר" ולכן כדאי לכם לקרוא ולהפנים. לפני שאסביר את ההיבט הפיזי של  שיפור היציאה מהמקום, חשוב להתייחס להיבט המנטאלי. לשם כך, בואו נחלק את התהליך לכמה שלבים ונפנים מה נדרש מכם השחקנים בכל שלב:

1.      כדי להיות מוכן ליציאה מהמקום השחקן חייב לשמור על רמת קשב גבוהה. כלומר, השחקן חייב להיות דרוך, ערני ומרוכז בעודו ממתין לאירוע כלשהו.

2.      כשהשחקן אכן דרוך וערני הוא מצליח להבחין באירוע, מעבד את נתוני האירוע במוח ומקבל החלטה להגיב.

3.      כתגובה, מערכת העצבים נותנת פקודה לשרירים לנוע.

4.      לבסוף, השחקן מבצע יציאה מהמקום.

כלומר, בהיבט המנטאלי, מהירות היציאה תלויה במידה מסוימת ברמת הקשב של השחקן וביכולתו לעבד מצבים שונים במהירות ולהגיב להם. בהיבט הפיזי, היציאה תלויה במידה רבה בכוח המתפרץ ובזריזותו של השחקן.

איך מפתחים כוח מתפרץ?

המפתח לכוח מתפרץ עוצמתי הוא שריר ארבע ראשי מפותח. תחילה, חשוב למדוד את רמת הכוח המתפרץ שלך באופן הבא: קח גיר, סמן קו ישר על הרצפה, התייצב מאחורי הקו כשקצה הנעל משיק לקו ונתר קדימה ברגליים צמודות. מדוד ורשום לאיזה מרחק ניתרת.  מרחק זה יהווה מדד להשתפרות שלך בהמשך. לאחר תקופת אימונים עם התרגילים הבאים בצע את הבדיקה שוב והיווכח בשיפור.

ישנן מספר שיטות לבניית השריר הארבע ראשי:

1.      התרגיל הראשון הוא תרגיל קלאסי לאצטדיון- קפוץ במדרגות כלפי מעלה ברגליים צמודות בכיפוף של כ- 45 מעלות. כבר לאחר 20 סטים למרחק של 12 מטרים בכל סט העומס בשרירים יורגש. הירידה הקלה במורד המדרגות היא זמן טוב להתאוששות. ניתן לבצע את התרגיל פעמיים בשבוע. לאחר שבועיים יש להעלות את רמת הקושי ולבצע 30 סטים.

2.      התרגיל השני עושה שימוש במכשיר לדחיפת משקולות באמצעות הרגליים. את מכשיר זה ניתן למצוא בכל חדר כושר- בשכיבה על הגב יש לבצע כ-100 סקוואטים ולדחוף עם הרגליים משקולות השוקלות עד פי 3 ממשקל גופך (בהתאם להוראות המאמן המקצועי ותוכנית האימונים). יש לבצע אימון זה פעמיים בשבוע.

3.      השיטה המתקדמת ביותר היא שימוש במכונה חדשה ל"אימון רטט כלל גופי".  אימון אחד בן 10 דקות עם המכונה שווה לחודש אימונים שלם בחדר הכושר. ללא הזעה וללא עומס מנטאלי מגיעים לתוצאות מדהימות. כל מועדוני הספורט הגדולים בעולם עובדים עם זה, אך לצערי בארץ זה עדיין לא נקלט בתחום הכדורגל. כנסו לאתר והיווכחו בעצמכם www.vm3000.co.il

באשר לשיפור הזריזות  חשוב להתאמן על סולם קואורדינציה והן לבצע דילוגים קצרים ומהירים.

מאת: מתי שפירא